<h1>הגהות שערי דורא סימן ל"ז</h1>
<h2>דף צז.</h2>
בפרק גיד הנשה אמרינן גדי שצלאו בחלבו אסור לאכול מיניה אפי' מריש אוניה פי' לפי שהחלב א)מפעפע אפי' מלמטה למעלה. ופריך והאמר ר' יוחנן גדי שצלאו בחלבו קולף ואוכל עד שמגיע לחלבו ומסיק ההוא ב)כחוש הוי ופיר"ת (שם בתוס') דכחוש אינו מפעפע ג)ואפילו אם מפעפע מעט בטל בס' הואיל וכחוש הוא א"כ אם נמלח הקרום שעל הכסלים שהוא חלב כחוש עם בשר אינו מפעפע ואפי' אם הוא מפעפע מעט בטל הוא בס' הלכך ד)בין אותה חתיכה שהקרום עליה בין אותה חתיכה הנוגעת בה אם יש ששים מותר. וי"א שאותה חתיכה עצמה שהקרום עליה מותרת (מכל מקום) [ס"א ממה נפשך) אפי' אין בה ששים לפי שהקרום אינו אוסר אלא משום חלב שעליה מבחוץ ואינו מפעפע מבחוץ מעבר לקרום בחתיכה שהקרום דבוק בה והיה אומר ר' שמשון מקוצי הואיל והוא כגדי כחוש אם נמלחו שאר חתיכות אצלו די להם בקליפה אפי' אם אין שם ס' לבטל ואם אינו יודע מקום הנוגע בקרום או בחלב בטל ברוב ונכון לחתוך כדי קליפה מכולן אם אין שם ס' ה)וכן יש לדון כשהחלב נמלח על החתיכה שאין בה ששים אותה חתיכה אסירה לגמרי [ולגבי שאר חתיכות נעשה הציר כגדי כחוש ס"א] [הגה וזה לשון מהר"ם ז"ל מעשה שמלחה שפחתו הקרום שעל גבי החלב עם הבשר ולא ידע אצל איזה חתיכה נמלחה והתיר מורי כל הבשר רק חתיכה אחת נתן לגויה כי אם היה יודע אצל איזה חתיכה נמלחה אותה חתיכה אסורה והשאר מותרות כמו שפי' ר"י אם רותח דמליח מפעפע מחתיכה לחתיכה גם אותה חתיכה מותרת כי יש בהן ששים לבטל החלב ואם אינו מפעפע אותה חתיכה לבדה אסורה והשאר מותרות ועכשיו שאין אנו יודעים איזה הוא כל דבר יבש חד בתרי בטל ואע"ג דחתיכה הראויה להתכבד (פגה"נ דף ק') אינה בטילה ה"מ שורש של איסור כגון חתיכת קדשים או נבילה אבל חתיכה זו שנאסרה מכח חלב בטילה אעפ"י שהיא ראויה להתכבד עכ"ל הגה]. [שערי דורא הלכ' גדי שצלאו בחלבו סימן ל"ז]. א)0אבל שומן הגיד אומר ר"ת שאין מפעפע ומותר אם כן כיון שאינו אסור כי אם ממנהג של ישראל קדושים לא איכפת ואני ברוך אומר כיון שאינו אלא דבר מועט לא מפעפע דומיא דגדי כחוש דקולף ואוכל עד שמגיע לחלבו ע"כ לשון אמרכ"ל. ב)0ההוא כחוש הוה פי' ר"ת דלכך שרי דחלב כחוש אינו מפעפע ור"י פירש כחוש הוה שיש בו מעט חלב ובטל בס' תוס' פ' גה"נ. ג)0אם ראינו שנפל מרוטב של איסור על הברחת בלע"ז שויפעל כל היום אסור להוציא לחם בברחת ואם אירע שהוציאו כמדומה לי שיהא (דינו) כגדי כחוש שאם נצלה בחלבה קולף ולא אסור רק קליפת הלחם והכל לפי ראות עינינו אם בכחוש או בשומן ואם נתערב הלחם ברוב יהא מותר אפי' לא נקלוף ומיהו בפסח צריך ברחת חדשה שהרי ברחת של גוי מובלע מחמץ שמכניס בתנור ואפי' לא הכניס היום חמץ הרי נטל"פ אסור בפסח דלא גרע ממשהו דאסור פסקי הר"ר יוסף. בהגה בסמ"ק (הלכות חלב סי' ר"ד) כתב שיש לאסור שתיהן גדי כחוש בדליכא ס' וכוליא בחלבה הכי נהגינן דאנן לא בקיאין איזה נקרא כחוש וגם בהפסקת קרום צריך בדיקה אי לא מפחת הוא וטוב להחמיר כדאמרינן פ"ק דחולין ט' איידי דמשמש ידא דטבחי מפחת מהרא"י ז"ל. אבל אנו נוהגין לאסור הכל בין כחוש בין אינו כחוש בצלייה ובבישול ובמליחה אנו מתירין בששים כדמשמע בסוף וכשתרצה לידע השיעור של חלב תנוח לך לנקר אחד על המיעוט שיוכל ולא לחתוך ממנה הרבה. ונראה שאין חילוק בין צליי' ובישול ומליחה היכא שיש ס' נגד החלב לפי מנהגינו ע"כ. ד)0בין אותה חתיכה שהקרום עליה. פי' הוא חתיכה שהקרום דבוק בה בין אותה חתיכה הנוגעת בקרום מצד הא' צריך ס' לפי שבצד שיש חלב בקרום היא נוגעת. ה)0וכן יש לדון כו' איירי בחלב שומן אבל אינו שומן הא ס"ל דאינו מפעפע מצאתי בס' ישן (א"ה בד"ו שכ"ד הגה זו מצאתיה). בפרק גה"נ כתב במרדכי וז"ל ששאלתם על הכרס של כבש שלא ניקרוה מן החלב ונמלח עם בשר אי איכא בכרס גופיה ששים נגד החלב הנדבק בה הכרס מותר ויסור החלב מעל הכרס ושאר חתיכות שאצלו שנגעו בחלב אם אין בכל אחת בפ"ע ששים לבטל החלב שע"ג הכרס אסורות ואין מצטרפים יחד לבטל החלב כיון דאין החלב מפעפע מחתיכה לחתיכה בלא רוטב כמו שהוכיח ר"י בשמעתין דטפת חלב אם יש בו הרבה חתיכות כו' עכ"ל. פסק מהר"ם מרוטנבורק חלב הדבוק בחתיכת בשר שנמלח עמו שאר חתיכות בשר ומונחת אצלם, פעמים שהחתיכה שהחלב דבוק בה מותרת. ואותו חתיכה שמונח אצלה אסורה כגון שבחתיכה שחלב דבוק בה יש ס' נגד החלב ובחתיכה שאצלה אין בה ששים ומונחת לצד החלב. ומ"מ אותה חתיכה שהלב דבוק בה צריך קליפה לצד החלב. אבל אם מונחת לצד הבשר אפי' אין בה ששים מותרת שחלב אינו מפעפע מחתיכה לחתיכה בלא רוטב. ופעמים שהחתיכה שהחלב דבוק בה אסורה כגון שאין בה ס' וחתיכה שמונח אצל החלב מותר כגון שיש ס' נגד החלב ומ"מ צריך לקולפה במקום שנגע בחלב ואם החלב אינו דבוק לשום חתיכה אותה חתיכה שמונחת אצל החלב אסורה אם אין בה ששים וכל שאר חתיכות מותרות דחלב אינו מפעפע בלא רוטב עכ"ל ת' מיימוני ממ"א סי' י"ז. ובא"ז כתב דאם החלב דבוק בחתיכה אז אסור הכל אם אין ס' נגד החלב ואין שאר חתיכות מסייעות לבטל במליחה אלא צריך ס' מן החתיכה עצמה לבטל החלב ואע"ג דאמר בספרים אחרים ירך שנמלח עם גיה"נ שלו עם שאר בשר שהכל מסייע לבטל היינו משום שהגיד כמו עץ ואינו אוסר אלא למ"ד יש בגידין בנו"ט והטעם אינו דבוק אבל החלב שהוא גוף האיסור הוא דבוק כן אנו נוהגין לבטל בששים במליחה וא"צ קליפה כשיש כאן ששים וכשאין כאן ששים אז הכל אסור ולא סגי בקליפה אבל חלב דבוק בחתיכה ואין בה ס' לבטל החלב שהוא דבוק אז החנ"נ ואם יש כ"כ הרבה בשר שיש ס' כנגד כל החתיכה בטלה בס' אך כשיש חתיכה שהיא נוגעת לחתיכה דאיסור ושאר חתיכות אינן נוגעות וכגון שאינן מעורבות יחד אז אותו חתיכה הנוגעת היא אסורה ואם היא ספק מספיקא לא מחזקינן איסור' וטומאה עכ"ל.
